אבינו, אמיל לויכטר נולד באוקטובר 1950 בקנזס סיטי בארה"ב ילד סנדויץ' עם אח מבוגר ואחות קטנה בן למשפחה אוהבת מוסיקה ותרבות, משפחה יהודית רפורמית של שנות החמישים באמריקה. בשנת 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים הגיע אבא לישראל במסגרת "שרות לעם" כדי להתנדב בקיבוץ והחליט שאם כבר בישראל – אז להתנדב בקיבוץ דתי. בהתאם להחלטתו, הוא הגיע לקיבוץ הדתי משואות יצחק שליד אשקלון. ושם פגש את עדנה דורון, בת הקיבוץ. לאחר שנה בקיבוץ עשה מכינה באוניברסיטת בר-אילן, וחזר לארה"ב שם התקרב ליהדות, תורה ומצוות ולמד בישיבת חב"ד "הדר התורה" של הר' מליובוויטש. בעקבות התקרבותו לדת, המשפחה החלה מתקרבת גם היא. אחותו חזרה בתשובה והוריו החלו ללכת לבית הכנסת, ואמו, אישה שאהבה לשיר, הפכה לחזנית הרפורמית של בית הכנסת בו נהגו להתפלל בשבתות ומועדים. לאחר גלגולים של כשבע שנים חזר לישראל, נשא את עדנה לאישה, ונולדנו אנחנו – שבעה ילדים.
אבא היה מוזיקאי בכל רמ”ח איבריו, תרפיסט במוזיקה שעבד עם בעלי צרכים מיוחדים, עוורים, ילדים ממשפחות מצוקה ועוד. הוא העביר שיעורי מוזיקה פרטיים, תיקן פסנתרים ולא הפסיק לנגן. היה מחלוצי המוזיקה היהודית בארץ ואהב לנגן עם חבריו המוזיקאים ברחובות ירושלים. הוא היה ממקימי להקת (The Jerusalem Blues Band (JBB בשנות השבעים וניגן לאורך השנים עם חברים ויוצרים מתחום המוסיקה והאומנות , בניהם: הרב שלמה קרליבך, להקת התפוצות, אלטה רוקרס,Reality shock ועוד ..
בשנת 1993 חלה אבא במחלת הסרטן.
בל"ג בעומר 1994 הגיעו כמה מחבריו המוזיקאים לחגוג עימו את החג ולחזק אותו, כפי שהוא נהג לעשות לאחרים. למעשה, הייתה זו הפעם האחרונה שזכה להיות בחברתם. אבא היקר נפטר כשבועיים לאחר מכן, בב' סיון תשנ"ד (1994). שנה לאחר, גם כן בל"ג בעומר, התאספו חברים באופן ספונטני בגינה שבבתינו באלעזר ונוצרה מעין מסיבת מוזיקה לזכרו. עם השנים עוד מחברינו, מוסיקאים ויוצרים הגיעו להתאחדויות אלה, והאירוע נפתח והתרחב לכל הציבור. בתחילה היה זה בגינה האחורית של בתינו, ואז החלטנו להפוך את הארוע לארוע של קירוב לבבות ברוחו של אבא, שהתקיים בין השאר גם בפארק העשור באפרת ובאזור התעשיה של אלעזר. באופן מובן מאליו הגענו למקום הכי שורשי לנו, והוא משואות יצחק הישנה בגוש עציון, שם הפסטיבל מתקיים עד היום.
אבא קבור בבית הקברות שבכפר עציון, הנמצא במרחק של כקילומטר ממיקום הפסטיבל.


